הטעינה הושלמה בהצלחה…

 שאלה בפורום חינוך: הוא הכי נמוך בכיתה

התפתחות הטכנולוגיה מקילה עלינו את החיים. קחו לדוגמא את המכשירים הניידים החכמים ('סמארטפונים' בלע"ז), איזה יופי של המצאה, כמה חכמה ויעילות במכשיר אחד קטן וחכם.

נניח שקיבלת הזמנה לאירוע, ה'סמארטפון' עושה במקומך הכול. הוא מקבל את ההזמנה בדואר האלקטרוני, מעדכן בכוחות עצמו את היומן האלקטרוני, שבאופן עצמאי יודע לזהות את הכתובת ואת השעה ולהנפיק תזכורת ממוחשבת אודות האירוע הקרב ובא. ומה שחשוב יותר מכל, הוא יודע לעדכן את תוכנת הניווט המוטמעת בתוכו כך שתיקח אותך אל היעד, מבלי שאפילו תטרח לדעת מיהו ומהו.

הכל מתנהל בנוחות ובקלות מדהימה. כל שנדרש ממך הוא לצאת לדרך, להדליק את המכשיר, להעיף מבט במסך הצבעוני, ולגלות את ההודעה הבאה: "אזהרה! סוללה חלשה! נא להחליף או לטעון … וכו' וכו'". וכך בדיוק כשאתה מספיק רחוק מכדי לחזור הביתה ולקחת את המטען, אבל מספיק קרוב כדי לא לדעת איפה בדיוק אתה נמצא, ואיך אתה מגיע לאן שאתה צריך להגיע, המכשיר היקר נושם את נשימות ה"וואלט" האחרונות, ושובק חיים לכל חי. ולך אין מושג מהו האירוע, איפה הוא מתקיים, היכן אתה נמצא ואיך אתה מגיע.

אתה כמובן יכול להרים טלפון ולברר, אבל מה לעשות, גם הוצאת שיחה דורשת את כוחה האבוד של הסוללה מנוחתה עדן….

ואז אתה מבין שאם אתה רוצה שזה יפעל אתה חייב להטעין את זה…. הכלל הזה תקף תמיד, כל דבר עובד בדיוק במידה שמטעינים אותו, הרכב לא ייסע אף לא מטר אחד מעבר לכמות הדלק שמלאת בתוכו, חשבון הבנק שלך לא ינפיק לך אף לא שקל אחד מעבר לסכום שהפקדת בו, וכך גם המכשיר הנייד שלך לא יתפקד שנייה אחת מעבר לכמות הסוללה שהוטענה בקרבו… זה נכון לגבי חפצים ומכשירים, ונכון עוד יותר לגבינו, בני האדם.

את כוחותינו הרוחניים אנו שואבים מהנשמה שבתוכנו, אבל גם היא דורשת הטענה. אם לא נטעין אותה במידת הצורך, לא נוכל לבא בטענות כאשר לא נמצא בה את התעצומות הדרושות לנו כשנזדקק לה. נקודות הטענה רוחניות נוכל למצוא בתחנות שונות לאורך היום בלימוד התורה ובתפילה, וכן לאורך מעגל השנה בשבתות ובחגים ובשאר ימים טובים.

נקודת הטענה חשובה עבורי, היו הימים האחרונים בהם השתתפתי בכנס העולמי של כל שלוחי חב"ד ברחבי תבל. המפגש המדהים הזה של יותר מ 5000 שליחים ורבנים העוסקים יום יום בהפצת אור התורה והיהדות, המתמודדים עם אתגרים זהים, החותרים לאותה המטרה, והנפגשים יחד בחצרו – ולאור חזונו – של הרבי, מייצר עוצמות רוחניות נדירות בהיקפן. אלו הן העוצמות המטעינות את נשמתי ומעניקות לי את הכוח וההשראה להמשיך בתפקידי, ולנסות להיות מסוגל להטעין ולהשפיע גם על סביבתי וקהילתי.