משנת חייו ופועלו

בהתייחס לכותרת של כמה מהפרסומים שלך, היינו "בעיית הפתרון והחשיבה", אני משוכנע שכאשר יוצאים עם מסר ברור ותקיף לדור הצעיר בכלל, ולצעירים יהודיים בפרט, ברוח זו שלעולם הזה יש בורא ומנהיג, לדבר זה כשלעצמו תהיה השפעה ניכרת, וזה יסייע לפתור בעיות רבות שהדור הצעיר בן זמננו עומד בפניהן • הרבי כותב

אני חייב להסתייג מהתיאור שלך את עצמך כ"עקרת-בית יהודיה רגילה". להיות עקרת-בית, בייחוד עקרת-בית יהודיה, זה בכלל לא דבר "רגיל". לעקרת-הבית היהודיה ניתנה אחריות עצומה בתור עקרת-הבית, "היסוד של הבית" ♦ הרבי כותב

הוד מלכותו המלך חואן קרלוס דה בורבון-בורבון, אני מעריך מאוד את הכבוד והזכות שהוד מלכותך והוד מלכותה, המלכה סופיה, העניקו לשליח שלי • הרבי כותב

במשך שנים רבות התגורר מר ווק בוושינגטון ויחד עם פעילותו האישית הענפה במגוון תחומים להפצת יהדות, עזר כמיטב יכולתו להאדרת פעילותה של תנועת חב"ד העולמית • הפיסקה שבסוף המכתב הבא – המתייחסת להערה שכתב מר ווק בהקדמה לספרו "זה א-לי" – משקפת היטב את יחסו של הרבי אליו • הרבי כותב

בדרך כלל, כאשר יש הצעה להופיע בהופעה או בקונצרט, ומטבע הדברים, להצעות כאלה עשויים להיות צדדים חיוביים וגם שליליים – השאלה של שמירת שבת ויום-טוב יכולה לשמש בתור מבחן לכדאיות של הדבר

אם הם מאמינים שה' ציווה על היהודים לשמור את השבת, בוודאי הם חייבים להכיר בכך שה' גם סיפק את היכולת לבצע את זה. אפילו בן אדם רגיל לא היה נותן למישהו משימה שהוא יודע שהיא לא מעשית ובלתי אפשרית לביצוע • הרבי כותב

אילו רק כל אחד, בתור מנהיג יחיד, או אדם מן השורה, היה עושה את החלק שלו אפילו ללא מאמץ מרוכז, לפעול ברוח האמיתית של התורה, ללא תערובת של צדדים לא רלוונטיים, היתה זאת הדרך המעשית ביותר לשפר את מצב היהדות בהווה בכל מקום, ובמידה הגדולה ביותר • הרבי כותב