קדושת הבית היהודי מסומלת על ידי המזוזה. זוהי מגילת קלף קטנה, הקבועה על משקוף ביתו של כל יהודי וכן על כל פתח מחדרי המגורים שלו. זוהי תזכורת קטנה לכל הנכנס והיוצא, כי בית זה הוא בית יהודי, המסור לאידאלים הכלולים בפסוקים הכתובים במזוזה. זהו גם סמל להשגחה הא-לוקית, המגוננת על הבית ועל יושביו. היא מזכירה, הן לדייריו והן לאורחים, מיד בכניסה לבית, כי מקום זה הוא מקום קדוש ומסור בלב ונפש למי שאמר והיה העולם.
מה מכילה המזוזה? היא מכילה שני קטעים מהתורה אשר בשניהם מוזכרת מצוות המזוזה: "שמע" וכן "והיה אם שמוע". הפיסקה הראשונה – "שמע ישראל" – מכריזה על אחדות הבורא ועל תפקידנו הנצחי והמקודש לעבוד אותו, יתברך, ורק אותו, בנאמנות. "והיה" מבטא את ההבטחה לגמול טוב, אם נשמע בקולו של ה' ונשמור את מצוותיו, וכן אזהרה למקרה שלא נשמע בקולו ונסור מן הדרך אשר הותוותה בתורה. שני הקטעים כאחד מכילים את המצווה האומרת: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". מחמת חשיבותה המיוחדת של המזוזה, רצוי לרוכשה אצל בר סמכא.
למזוזה גם תכונה מיוחדת: היא שומרת על הבית ועל כל יושביו גם כאשר אינם בבית. השם המופיע על גב המזוזה הוא ש-ד-י, ראשי התיבות של: 'שומר דלתות ישראל'!
בהזדמנות מסויימת נשאל הרבי מליובאוויטש האם יהיה זה נכון לומר, שכאשר חסרה מזוזה בביתו של יהודי, או שהמזוזה הקיימת פסולה, עלול הדבר לעורר את מידת הדין ולהביא סכנה ופגיעה בבעלי הבית?
וכך השיב הרבי: לא, אין הדבר כך. אלא למה הדבר דומה? לחייל בשדה הקרב, הנתון לפגיעות כדורים, רסיסי פגז ושאר סכנות. האם אפשר יהיה לומר, שבאם לא יחבוש לראשו את כובע המגן (קסדה) יגרום הדבר לפציעתו המיידית? ודאי שלא, וכובע המגן מקטין ומונע את סיכויי הפגיעה. כך גם המזוזה: כוחה וסגולתה במניעת הגורם השלילי מלחול על ביתו של היהודי.
מנהג נכון הוא לשים יד ימין על המזוזה כאשר יוצאים או נכנסים לדירה.