תפילות חג הפסח זהות לתפילות "שלוש הרגלים" המצויות בסידור. בתפילת מוסף של היום הראשון מוסיפים את תפילת הטל. מעתה מפסיקים להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ואומרים "מוריד הטל". כמו-כן לא מבקשים יותר "ותן טל ומטר" אלא "ותן ברכה". את תפילת הטל פותח החזן בחזרת הש"ץ ובה אנו מבקשים בין היתר : "טל ושובע מלא אסמינו. הכעת תחדש ימינו . . בטל" ומסיימים בהכרזה : "שאתה הוא ה' אלוקינו, משיב הרוח ומוריד הטל – לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון". בכל יום מימי חול-המועד מתפללים בשחרית כבימי חול ומוסיפים את תפילת "יעלה ויבוא". לאחר קריאת התורה מתפללים תפילת מוסף של שלושה רגלים. מוסיפים באמירת הלל אך לא אומרים את כולו.
מהלילה השני של חג הפסח מתחילים לספור לאחר תפילת מעריב את ספירת-העומר עד חג השבועות, בדיוק כמו שבני-ישראל ספרו חמישים יום מצאתם ממצרים ועד לקבלת התורה על הר סיני. ספירת העומר היא מצוות עשה מהתורה, ככתוב: "וספרתם לכם ממחרת השבת (ממחרת היום הראשון של פסח שהוא יום שבתון) . . שבע שבתות תמימות תהיינה . . תספרו חמישים יום…".
חיוב הספירה מתחיל מיד עם צאת הכוכבים. אנו מברכים לפני הספירה: "…אשר קידשנו במצוותיו וציונו על ספירת העומר" ואחר כך סופרים: "היום יום אחד לעומר" ; "היום שני ימים לעומר" וכך הלאה.