מי יותר חופשי?

נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית. בעבר אסיר ציון ומסורב עליה סובייטי, פוליטיקאי ושר בממשלות ישראל, תיאר פעם בראיון אפיזודה מעניינת מחדר החקירות הסובייטי: 

ישבתי מול חוקרים קשוחים וסיפרתי להם בדיחה שעוקצת את וצוחקת על הקומוניזם והממשל, בדיחה מצחיקה. כשסיימתי לצחוק אמר לי החוקר: אל תשכח שאתה עדיין לא חופשי, עדיין לא בן חורין. צחקתי ואמרתי לו: תראה, סיפרתי בדיחה, בדיחה מצחיקה. אתה התאמצת לא לצחוק כי 'אסור' לך לצחוק על עצמך או על הקומוניזם. ואילו אני גם סיפרתי וגם צחקתי. אז תגיד לי בבקשה, מי מביננו יותר חופשי, אני או אתה?

נזכרתי בזה כשלמדתי השבוע את הביאור של הרבי על דברי 'בלעם' בברכותיו המאולצות את ישראל: "כרע שכב כארי וכלביא" – בלעם מדמה את העם היהודי לארי'ה, שגם כשהוא שוכב הוא עדיין ארי'ה. 

ישנה הלכה בהלכות נזיקין בשולחן ערוך, שאדם שיש ברשותו אריה, חייב בכל הנזקים שהאריה עשה גם אם האריה מבויית ומאולף. והסיבה היא, כי אריה גם כשהוא מבויית ומאולף, עדיין אין לך באמת שליטה מלאה עליו, כי ארי'ה תמיד נשאר ארי'ה.

הרבי מבאר, שבלעם בנבואתו מדבר על זמן שבו אנו נמצאים בגלות, המצב לא מאפשר לנו להיות 'ארי'ה' חופשי שהולך ורץ, אוכל ושותה או בקיצור חי את חייו כפי שהוא היה רוצה. כמו למשל, ברוסיה הסובייטית, שלהיות יהודי שומר תורה ומצוות היה כרוך בסכנה קיומית מתמדת. 

בלעם בנבואתו אומר: העם הזה, העם היהודי, גם כשהוא בגלות, ונראה כורע ושוכב, גם אז הוא אריה, גם אז אין בעצם לאף אחד שליטה אמיתית על חירותו הרוחנית, על נשמתו. כי ארי'ה תמיד נשאר ארי'ה.

אז בפעם הבאה שאתה אומר לעצמך: אני רוצה אבל לא יכול כי קשה, כי מפריעים לי, כי המצב לא מאפשר, תזכור שכבר לפני 3300 שנה עמד נביא שאינו יהודי וקבע: "כרע שכב כארי". וארי'ה, הוא תמיד נשאר ארי'ה.

שבת שלום,
זלמן וישצקי.