השופט אליקים רובינשטיין נפרד מידידו הוותיק, מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין ע"ה, במאמר אישי..
נדהמתי ונעצבתי, כמו רבים, לשמע פטירתו הפתאומית של ידידי היקר ר' בנימין קליין ע"ה, ידיד קרוב מזה כמעט ארבעה עשורים. רק לפני חודש ביקרתיו לאחרונה בביתו בניו-יורק; אמנם, בשנים האחרונות לא היתה בריאותו במיטבה, אך הוא המשיך בעיסוקיו החב"דיים ונעים היה לראותו כמימים ימימה ולשוחח עמו.
התוודענו ב-1977 – דומני – כשיחד עם ידידי ומורי ד"ר יוסף צחנובר יבל"א היינו בביתם של ר' בנימין ורעייתו הרבנית לאה תבל"א ביום הכיפורים, והתפללנו במחיצת הרבי זצ"ל. מאז נפגשנו פעמים רבות הן ביו-יורק הן בכל ביקוריו התדירים בישראל, בהם פקד את לשכתי אם במשרד החוץ או במשרד הביטחון, אם במזכירות הממשלה, אם בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ואם בבית המשפט העליון, אפשר לומר – מנהג בן בית. על ידידיו הקרובים בישראל נמנו, בנוסף ליוסי צחנובר, גם חיים ישראלי ע"ה, הבכיר ה"מיתולוגי" הזכור לכולנו לטוב בלשכת שר הביטחון, ויבל"א אפרים הלוי, שהיה ראש המוסד.
ר' בנימין היה, בראש וראשונה, איש חכם ונבון. מסירותו לעבודתו כאחד ממזכירי הרבי זצ"ל היתה עצומה, ללא גבול; וכחלק ממנה ראה מתפקידו להיות בקשר עם גורמים בישראל, בעיקר לשמוע ולעתים להשמיע. קשר מיוחד יצר עם ראש הממשלה אריאל שרון המנוח, שאחיינו היה לאיש חב"ד.
ר' בנימין לא האריך דברים, אך דבריו היו מדודים ושקולים. הוא אצר בקרבו ידע רב של בקי ורגיל בהליכות הרבי, היה עוזר קרוב לו בצאת הרבי לציון חותנו זצ"ל, היה מטפל במכתביו לאין ספור ונאמנו בענייני מינהל, ככל הידוע לי. המסירות –יום ולילה – הועצמה בעת מחלתו של הרבי.
כיליד ירושלים היתה קרבתו של ר' בנימין למדינה ולמשרתי הציבור בה, מיוחדת במינה. היא "שאל שלום ירושלים" בכל עת.
רעייתי מרים ואני נהנינו בכל עת לארח את ר' בנימין ע"ה ולעתים בליווי רעייתו או בנו יבל"א. ביקוריו בארץ היו קצרים, כי עבודתו הרבה ציפתה לו בניו-יורק; לעתים היה מגיע ליום אחד, ובו היה מספיק להשתתף בטקס בר מצוה ליתומים ולבקר חברים ותיקים. תמיד היתה שיחתו באותו נועם הליכות מיוחד, מאור פנים שלא רבים כמותו, בימי שמחה ובימי עצב, בכל מעגלי החיים.
חבל על דאבדין ולא משתכחין. כוס תנחומים לרעייתו הרבנית לאה תבל"א אשת חבר, ולכל הצאצאים כן ירבו. בשם טוב ובחיבת רבים נלקח ר' בנימין איש החמודות. נשמתו תהא צרורה בצרור החיים.