תעודת זהות
הרב שלום ודינה גרינברג שליחי חב"ד לשנחאי, סין אוכלוסייה: 19 מליון תושבים יהודים: 1000 שטח: 6000 קמ"ר (רבע ממדינת ישראל) מצב פוליטי: ממשל קומוניסטי פעילות: שני בתי חב"ד; בצד המערבי (פושי) ובצד המזרחי (פודונג), בית כנסת, מסעדה כשרה וגן ילדים פז"מ שליחות: שמונה שנים.
ביום חמישי השבוע, גם אנחנו כמו כל יהודי העולם נחגוג את חג השבועות. בין היתר אנחנו מתכננים לחברי הקהילה מזנון של מעדני חלב הנהוגים באכילה בחג מתן תורה, כמ"ש "דבש וחלב תחת לשונך". אבל אם בישראל או בכל מקום מערבי כל מה שעליכם לעשות הוא לגשת למרכול הסמוך ועולם שלם של מוצרי חלב ייפרס בפניכם, הרי שבסין המצב קצת יותר מורכב- פשוט אין מוצרי חלב…
כן, הסינים כמו עמים נוספים במזרח סובלים מחוסר באנזים המפרק את הלקטוז שבחלב ולכן נדיר מאד למצוא חלב במטבח הסיני. יותר מכך, הסינים מאמינים כי החלב גורם לבעיות ליחה בגוף, ולבעיות זיהומיות במפרקים. אז אחרי כל האנליזה הקולינארית הזו, מאיפה באמת משיגה משפחה חבדניקית כמויות מסחריות של חלב לרגל שבועות?
התשובה פשוטה. מיד אחרי פסח, אשתי יושבת ומתכננת את הכמויות שהיא זקוקה להם לכבוד החג ומאז אנחנו מפעילים רשת ריגול שלא היתה מביישת אפילו את המוסד בניסיון לאתר אנשים מישראל או מארה"ב שנוסעים לסין בתקופה זו. אנו יוצרים קשר עם האנשים ומבקשים מהם טובה להעביר איתם איזשהו מוצר חלב קפוא – חלב עמיד, יוגורטים, גבינות ועוד. הכל נאגר במקרר בבית חב"ד ועד שבועות הופך לבופה חלבי שלא היה מבייש חדר אוכל במלון…
אגב, בשנה הראשונה לשליחותנו לסין רצינו לערוך לילדי הקהילה הבאים לבית חב"ד לשמיעת עשרת הדברות "פסטיבל גלידה", רק שבשל המחסור בחלב, אנחנו בעצמנו היינו הטבחים ובמקום חלב איכותי וטעים השגנו כמות מצומצמת של חלב סויה. הטעם, איך להגיד, היה בהחלט ייחודי והכמויות שנותרו לנו גילו שהילדים לא ממש אהבו את המתכון החדש.
ארבעת ילדי שיחיו כלל לא מכירים את המושג ארוחה חלבית, וכמו שבישראל כשרוצים ארוחה לא שגרתית מכינים סיני, ככה בשבילם זו ארוחה חלבית. כשאנחנו נוסעים לבקר את סבא וסבתא בישראל, והורי רוצים לפצות את נכדיהם הסובלים מחסכים ופותחים שולחן של גבינות ומעדני חלב בשפע, הילדים מעקמים את הפרצוף ומסרבים לגעת באוכל הלא מוכר.